דוידוב - בנימיני ושות'

אכיפה מינהלית

 

מה שמאפיין בצורה המובהקת ביותר את אכיפת החוק הן הסנקציות הפליליות שמתלוות לכל עבירה בה נתפס העבריין, לאחר שהוא מורשע בגין ביצועה. החקיקה הפלילית מתייחסת למעשים שהוגדרו כהתנהגות אסורה. הסנקציה בגין התנהגות אסורה יכולה לנוע בין קנס כספי ועד למאסר בפועל.

 

בעבר נהוג היה שכל הפרה הייתה גוררת העמדה לדין, ובית המשפט היה מכריע בדין, אם אכן בוצעה עבירה, וגוזר את העונש במקרה בו הנאשם נמצא אשם בדינו. ככל שהתפתחה המדינה המודרנית, הגישה הזאת התגלתה כבעייתית וקשה ליישום באופן אובייקטיבי, לאור העומס שהיא מטילה על המערכת המשפטית. כאן התגלה הצורך לבצע ההפרדה בין עבירות מינהליות לבין עבירות פליליות מובהקות.

 

היבט נוסף שקשור להתפתחות של המדינה המודרנית; היא הביאה לכך שתחומים רבים שבעבר לא היו מוסדרים על ידה, כמו תחבורה, אקולוגיה, הגנת הסביבה, קומונייקציה ועוד עברו לידי הרגולטורים מטעמה. הצורך לאכוף גם את ההפרות בתחומים אלה הגבירה את העומס על בתי-המשפט. כתוצאה מכך החלו לעבור באופן הדרגתי שורה ארוכה של עבירות שאין בהן כוונה פלילית, ואין עניין לרשויות האכיפה הפליליות בטיפול בהן במישור הפלילי. מדובר בעבירות שגם מבחינה חברתית אינן נתפסות כעבירות פליליות. 

 

המודל החדש זכה לשם "אכיפה מינהלית"; על פיו שאלת הכוונה לבצע את העבירה אינה כל כך חשובה מבחינת האכיפה שלה. מדובר בעבירות שברובן האחריות הינה מוחלטת. למרות שאין לאזרח כל כוונה בהכרח לבצע את אותה העבירה, הוא נושא באחריות לביצועה.

 

יודגש כי בעבירות מינהליות האזרח רשאי לבחור בין תשלום קנס ללא סנקציה פלילית או רישום פלילי, או להגיש בקשה להישפט והנושא יתברר מול שופט, במידה ואותו אזרח חושב שנגרם לו עוול.

 

העבירות המנהליות הופכות ברבות השנים לחלק גדול ממערכת המשפט; הנזק שהעבירות הללו גורמות הוא מועט (אם בכלל), העונש הוא קל באופן יחסי, ובתי המשפט בדרך כלל לא נידרשים להן.

 

במאמר מוסגר, יש לציין כי בחלק מהמדינות המרכיבות את ארצות-הברית, התפתחה בעשור האחרון שיטת ענישה המבוססת על נתונים סטטיסטיים, שעל פיהם נבחנים הפרמטרים של הענישה.

 

בישראל נכנס לתוקף ביום ה- 28/02/2011, חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה), התשע”א-2011 (המכונה בקיצור "חוק אכיפה מינהלית); מדובר בחוק שמטרתו ליצור מנגנוני אכיפה מינהליים חדשים בשוק-ההון, בכל נוגע להפרות שאינן פליליות במהותן. החוק נועד לאפשר אכיפה מנהלית כלפי עבירות רשלנות, אך אינה כוללת עבירות של הטעייה ו/או תרמית, שהינן פליליות במהותן.

 

התיקון לחוק מאפשר כיום לרשות לניירות ערך, להטיל סנקציה בדמות קנס כספי ולקיים הליך של בירור מנהלי. מלבד הקנסות הכספיים, רשאים גופי האכיפה ברשות לפסוק על מתן פיצוי כספי לנפגעי ההפרה, וכן להעביר דרישות לנקיטה בפעולות לתיקון ההפרה מצד הגופים הפינסיים שביצעו אותה. כמו כן, היא מוסמכת כיום להורות על הטלת איסורים על נושאי משרה לכהן בגופים פיננסיים, הכל בהתאם לחומרת ההפרה שבוצעה.

 

חוק זה הוא דוגמא טובה לאותה מגמה של הרחבת האכיפה המינהלית על זו הפלילית, ובכך להקל על העומסים בבתי המשפט שדנים בעבירות פליליות.

 

   

 

 

עו"ד אדיר בנימיני

דוידוב-בנימיני ושות'