top of page

משפט ציבורי: מינהלי, חוקתי, רשויות-מקומיות, ניסוח הצעות חוק

עתירות מנהליות ועתירות לבג"צ 

 

"בית סילבר", דרך אבא-הלל 7, מתחם הבורסה, רמת-גן
טל': 03-6494555  פקס: 03-6494554

 

עורך-דין להגשת עתירה מנהלית או עתירה לבג"צ

(משרד עורכי-דין בתחום המינהלי-חוקתי)

 

זקוקים לעורך דין לצורך הגשת עתירה מנהלית נגד אחת מרשויות המדינה?! 

משרד עורכי-הדין דוידוב-בנימיני ושות' הינו בעל התמחות מיוחד ועוסק מזה שנים רבות בהגשת עתירות מנהליות בעניינים שונים הנוגעים לפעולות והחלטות רשויות המדינה.

 

עתירה מנהלית היא כלי בידי האזרח לקבל סעד מן הצדק בהליך כנגד כל רשות שלטונית, וזאת לאחר שמיצה כל דרך אפשרית אחרת. 

משרדנו מעמיד את שרותיו בתחום המשפט הציבורי; בין לקוחות המשרד נמנים חברות פרטיות, עמותות, נבחרי-ציבור ואזרחים אשר נתקלו בשרירות של רשויות השלטון (הגשת עתירה-מנהלית/עתירה-לבג"צ), או שהיו זקוקים לסיוע בקידום רפורמה חקיקתית (ניסוח טיוטת הצעת חוק). 

 

עתירה המנהלית או עתירה לבג"צ דורשת התמקצעות מיוחדת מצד עורך הדין המייצג.

 

עורך-דין להגשת עתירה לבג"צ:

בעקבות חקיקת חוק בתי משפט לעניינים מנהלים, תש"ס-2000, הועברו לבתי המשפט המחוזיים, סמכויות רבות שהיו נתונות מבחינה היסטורית לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"צ); בעקבות חקיקת חוק לפיכך, בטרם הגשת עתירה לבג"צ כנגד רשות מנהלית או תאגיד "דו-מהותי", יש לבדוק ראשית לאיזה טריבונאל יש את "הסמכות העניינית" לדון בעתירה.

 

בית המשפט העליון נדרש לא אחת למבחנים הנוגעים למעמדו של העותר הציבורי, ולשאלה מתי יוכל להיכנס בשערי בית המשפט ומתי תסורב כניסתו; כך למשל בפרשת עו"ד עקיבא לקסר, שם נכתב, בין השאר, כהאי לישנא: "במהלך השנים הרחיבה ההלכה הפסוקה את זכות העמידה של העותר הציבורי כדי לאפשר ביקורת שיפוטית בעניינים בעלי אופי ציבורי הנוגעים לקידומו של שלטון החוק, לאכיפת עקרונות חוקתיים ולתיקון פגמים מהותיים בפעולת המינהל הציבורי. בנסיבות כאמור הוכר מעמדו של העותר הציבורי גם מקום שהוא אינו יכול להצביע על נגיעה אישית ישירה או על פגיעה אישית בו [...] על אף הרחבת זכות העמידה כאמור, נשמר העיקרון שלפיו בית המשפט לא ייעתר, דרך כלל, לעתירה ציבורית מקום שברקע העניין מצויים אדם או גוף אשר נפגעים באופן ישיר מנושא העתירה, ואשר נמנעו מפנייה לבית המשפט לבקש סעד על אף הפגיעה בזכות או באינטרס שלהם. בנסיבות כאלה, כאשר קיים נפגע ישיר מפעולה שלטונית, והוא עצמו אינו פונה לבית המשפט, עשוי בית המשפט שלא להכיר בזכות העמידה של העותר הציבורי. [...] הטעמים לסייג זה נעוצים, בין היתר, בתפיסה שלפיה מקום שאדם המושפע מפעולה שלטונית אינו עותר כנגדה, משמעות הדבר היא כי אין מקום וצורך אמיתי בהתערבות שיפוטית. כן יש להניח כי עותר ציבורי המתערב במחלוקת לא לו אינו מצויד במכלול הנתונים והפרטים הצריכים לעניין, המצויים בידיו של הנוגע בדבר".

 

יחד עם כל האמור, ראוי להוסיף ולציין כי הסייג שלפיו כאשר קיים נפגע ישיר לא תישמע פנייתו של עותר ציבורי, כפוף ליוצא מן הכלל: במקרים נדירים עשוי בית המשפט להידרש לעתירה ציבורית גם מקום שבו קיים נפגע ישיר שלא עתר, וזאת כאשר הסוגיה המועלית בעתירה היא בעלת חשיבות חוקתית מן המעלה הראשונה, המתפרשת מעבר למחלוקת הפרטנית וקשורה בגרעינה ליסודותיו של המשפט הדמוקרטי ולזכויות האדם ושאין לגביה עותר בעל אינטרס ישיר לבקש סעד [ראו: בג"ץ 4736/03 אלון חברת הדלק לישראל בע"מ נ' שר התעשיה והמסחר ויושב ראש מועצת מקרקעי ישראל (לא פורסם, 15.6.2008); בג"ץ 8793/07 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ועדת הבדיקה בעניין המלחמה בצפון (לא פורסם, 27.11.2008)].

משרד עורכי דין המתמחה בהגשת עתירה מנהלית או עתירה לבג"צ ידע לתת מענה מהיר ומיידי בדבר זהות הערכאה הרלוונטית.

 

הכנת תצהיר עתירה לבג"צ:

כל עתירה לבג"צ חייבת להיות מגובה בתצהיר שזכה לכינוי "תצהיר בג'צי" בשל המבנה הייחודי. רצוי מאוד לנסח את תוכן התהציר באמצעות עורך-דין שכן הוא מהווה תנאי קרדינאלי להוכחת האמור בעתירה.

תצהיר לעתירה מנהלית:

התצהיר המצורף לעתירה מנהלית הינו בפורמט של בג"צ ולפיכך הוא בעל אותה הפורמולה הטרמינוליגית של תצהיר גם עבור עתירה מינהלית.

המשפט המנהלי - מבחן שלושת השלבים:

המשפט המינהלי יצר כללים פורמליים דוגמת היקף התשתית העובדתית הנדרשת לקבלת החלטה מנהלית.

 

חוקיותה של החלטה מנהלית, אינה עומדת על יסוד הסמכות בלבד, אלא נבחנת ב- 3 שלבים:

 

1) סמכות – מבחן זה תר ובוחן את השאלה האם קיימת סמכות.

 

2) חוקיות ההליך – מבחן זה בוחן את חוקיות הפרוצדורה: האם אכן ההחלטה התקבלה כפי שהחוק והנהלים מחייבים.

 

3) מישור שיקול הדעת – זהו המבחן שבודק את מהות התוצאה של ההחלטה המנהלית: האם שיקול הדעת היה ענייני, בתום-לב, בתוך מתחם הסבירות, במידתיות ובשוויוניות.

 

סיכום:

 

משרד עורכי הדין דוידוב-בנימיני ושות' מצוי ומתמחה בתחום המשפט המנהלי ובהגשת עתירות מנהליות; בהגשת עתירה מנהלית נודעת חשיבות רבה להיבט העיתוי. הכלל המנחה הוא כי יש להגיש את העתירה מבלי להשתהות. על כן חשוב לשים לב לנושא המועדים להגשת עתירה מנהלית ולהתייעוץ עם עורך דין שזה תחום ההתמחות שלו - הגשת עתירות מנהליות והגשת עתירות לבג"צ.

"Siempre Adelante, Nunca Retroceder"

(Junípero Serra)

----

 "כל העת קדימה, לעולם לא לאחור" 

"רבים המטיבים לדעת כיצד לא לשגות, מהיודעים לתקן את שגיאותיהם"

 

מספרים כי כאשר רצה אחד החברים בסנאט הרומי להגן על המצביא, פובליוס קורנליוס סקיפיו "אפריקנוס", בגין החלטתו שלא להעניש את אחד הפרופקטורים הכפופים לו, על רקע מעללי הביזה של אחת הערים בסיציליה, אמר אותו סנאטור רומי במהלך הדיון בסנאט כי "רבים המטיבים לדעת כיצד לא לשגות, מהיודעים לתקן את שגיאותיהם". 

 

נדמה שזו המציאות בדיון הציבורי עד היום; בכל שיח ציבורי תמיד ימצאו כאלה יעדיפו תמיד למצוא את הפגמים ואת "החורים" לשיטתם בכל תוכנית שבאה ליצור רפורמה או שינוי, וזאת מבלי להציע כל תוכנית אלטרנטיבית או חלופית למצב הקיים.

 

"לעולם יש לבחור אם לא ברע במיעוטו, אזי לפחות בטוב במירבו, לא בטוב המושלם", כך כתב, ג'יימס מדיסון, באחד מכתבי "הפדרליסט". שם הדיון נסב כמובן על סוגיות הקשורות לחוקה האמריקנית המתגבשת ושיטת הממשל החדשה אותה שאפו ליצור. מדיסון המשיל את המצב באמריקה לחולה אנוש, על ערש-הדווי, אשר כל מיני "יועצים" מזהירים אותו לבל ייקח תרופה מסוימת, מבלי להציע לו כל אלטרנטיבה לריפוי כלשהו. מכאן קובע מדיסון, שתוכנית איננה חייבת להיות "כלילת השלמות", די בכך שהמצב הקיים או שהליקויים בתוכנית האלטרנטיבית הם רבים יותר [פובליוס הפדרליסט (מס' 41) תרגום: אהרן אמיר (הוצאת "שלם") ירושלים: התשס"ב, עמ' 203].

הנשיא ה- 26 של ארה"ב, תאודור רוזוולט, התפרסם בכך שאמר כי בעת הצורך לקבל החלטה הדבר הטוב ביותר הוא לעשות את הדבר הנכון; הדבר השני בטיבו זה לעשות את הדבר השגוי והדבר הגרוע ביותר הוא לא לעשות דבר.

אדיר בנימיני.jpg

עו"ד אדיר בנימיני

מנהל מחלקת המשפט הציבורי בדוידוב-בנימיני ושות'

  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon
  • Google+ Social Icon
  • Pinterest Social Icon

עוצמת דעת הרוב במשטר דמוקרטי 

 

"ככל שהאזרחים משתווים ומתדמים יותר זה לזה פוחתת נטייתו של כל איש ואיש לנהות אחר איש מסוים או אחר מעמד מסוים. בתוך כך גוברת הנכונות לתת אמון בהמון העם, ויותר ויותר הרי זו דעת הקהל שמנהלת את העולם. לא זו בלבד שהדעה המקובלת על הכל היא מורה הדרך היחיד הנותר בעמים דמוקרטיים לשיפוטו של הפרט, אלא שגדול כוחה בעמים האלה יותר מאשר בכל עם אחר. בתקופה של שוויון אין הבריות נותנים כל אמון איש ברעהו, בגלל דמיונם זה לזה; אבל דמיון זה עצמו הוא שמקנה להם אמון חסר מצרים כמעט בשיפוטו של הציבור; שהרי מתקשים הם להעלות על הדעת שבהיות כולם דומים זה לזה בדעת ובהשכל אין האמת מצויה אצל הרוב".

 

אלכסיס דה-טוקוויל

 

לכסיס דה-טוקוויל הדמוקרטיה באמריקה תרגום: אהרן אמיר (הוצאת שלם), התשס"ח-2008, עמ' 448]. 

 

מערכת החוקים ככלי להצמחת האושר החברתי 

 

"מערכת החוקים דנה באדם כפי שהוא, כדי להשתמש [בתכונותיו] לתועלת החברה האנושית. למשל, היא מכוונת את האכזריות, את תאוות הבצע ואת השאפתנות - שלוש מידות רעות שכל המין האנושי נגוע בהן - לנתיבי הצבא, המסחר והחצרנות, וכך היא יוצרת את החוסן, העושר והחכמה של המדינות. בדרך זו היא מצמיחה אושר חברתי משלוש מגרעות גדולות אלו[...]".

 

ג'מבטיסטה ויקו

 

[ג'מבטיסטה ויקו המדע החדש תרגום: אריאל רטהאוז (הוצאת שלם), התשס"ה-2005, עמ' 71]. 

 

על האידיאליזציה של תורת ההגות 

 

"הפילוסופיה דנה באדם כפי שמן הראוי שיהיה, לכן אין היא יכולה להועיל אלא לאותם מתי מעט המבקשים לחיות במדינתו של אפלטון, ולא להפוך לאספסוף של רומולוס".

 

 

ג'מבטיסטה ויקו

 

 [ג'מבטיסטה ויקו המדע החדש תרגום: אריאל רטהאוז (הוצאת "שלם") ירושלים: תשס"ה- 2005]

המאבק להשגת הצדק של 

יוהנס ארנולד

 

לטוחן יוהנס ארנולד הייתה טחנת מים על גדת הנחל. ההכנסות מן הטחנה שימשו אותו לשלם לרוזן שמטאו (בעל הקרקע) את דמי החכירה של אדמתו. יום אחד הקים יועץ המחוז, פון-גרסדורף, שגר במעלה הנחל, בריכת דגים על אדמתו,  ולשם כך הסיט את מימי הנחל. הדבר פגע בעסקיו של הטוחן ארנולד עד שנבצר ממנו לשלם את דמי החכירה לרוזן.

 

במשפט שנערך בשנת 1773 (ובו הרוזן שמטאו עצמו ישב בדין) נפסק נגד הטוחן. בית המשפט המחוזי אישר את פסק הדין. בשנת 1778 עוקלה הטחנה ונמכרה במכירה פומבית. הטוחן פנה אל המלך פרידריך השני (מלך פרוסיה - א.ב) וזה הורה על קיום חקירה. ממצאי החקירה שכנעו את המלך בצדקת עמדתו של הטוחן והוא אישר לו להגיש תביעת נזיקין, אבל גם הפעם פסק בית המשפט המחוזי נגדו, ובית המשפט הגבוה אישר את הפסיקה. עקב זאת הורה פרידריך השני לעצור את שופטי בית המשפט המחוזי והגבוה באשמת פסיקות מנוגדות לצדק. מאחר ששופטי בית המשפט הגבוה הנותרים סירבו לשפוט את חבריהם, שפט אותם המלך בעצמו וגזר עליהם שנת מאסר. נוסף על כך פסק פרידריך השני פיצויים לטוחן ארנולד.

 

---

 

[האנקדוטה ההיסטורית מצוטטת מתוך הערת שוליים המופיעה בספרו של גיאורג וילהלם פרידריך הגל פילוסופיה של המשפט תרגום: גדי גולדברג (הוצאת שלם), התשע"א-2011, עמ' 322 (הערה מס' 26)].

.

 

עו"ד אדיר בנימיני

דוידוב-בנימיני ושות'

ערכי היסוד של החירות והשוויון

 

 

"חברה דמוקרטית-חוקתית צודקת באורח סביר היא חברה המשלבת ומסדירה את שני ערכי היסוד של החירות והשוויון במונחיהם של שלושה עקרונות אופייניים. שני העקרונות הראשונים מציינים זכויות יסוד, חרויות והזדמנויות, והם מעניקים לחירויות אלו את הקדימות האופיינית למשטר כזה. העיקרון השלישי הוא הבטחת אמצעים רב-שימושיים מספיקים המאפשרים לכל האזרחים להשתמש בצורה חכמה ויעילה בחירויות שהוקנו להם. מאפיין שליש זה חייב לעמוד בקריטריון של הדדויות, והוא מחייב מבנה בסיסי שימנע חוסר שוויון מופרז בתחום הכלכלי והחברתי".

 

ג'ון רולס

[ג'ון רולס חוק העמים תרגום: שחר פלד (הוצאת רסלינג), 2010, עמ' 105]

השלטון והעמדת ענייני התבונה על קרקע מוצקה

 

"אם הממשלות סבורות, כי מן-הראוי לעסוק בענייניהם של אנשי-מדע, הרי רצוי יותר, לשם הדאגה הנכונה למדעים וגם לאנושות, לטפח את החופש של ביקורת כזאת, שעל-ידה בלבד אפשר להעמיד את ענייני-התבונה על קרקע מוצקה, ולא לתמוך בעריצות המגוחכת של האסכולות המרימות צעקה על הסכנה המאיימת על הכלל, אם קורעים את חוטי-העכביש שלהן, אשר לעולם הקהל לא שם לבו אליהם ועל כן לא יוכל לעולם להרגיש באבדתם".

 

עמנואל קאנט

 

[עמנואל קאנט  ביקורת התבונה הטהורה  תרגום: שמואל הוגו ברגמן ונתן רוטנשטרייך (ירושלים: מוסד ביאליק),  תשע"ג-2012, עמ' 23]. 

 

השתעבדות לדעה כשיעבוד לעריץ

 

"במדינות חופשיות באופן מופלג, בוגדים באמת דווקא על שום חירותם, שמתוך שהיא יוצרת תמיד מחלוקות, גורמות לכך שאיש, איש משתעבד לדעות הקדומות של הסיעה שאליה הוא שייך, ממש כשיעבוד לעריץ".

 

שארל דה-מונטסקייה

 

[שארל דה מונטסקיה  על רוח החוקים תרגום: עידו בסוק (ירושלים: הוצאת מאגנס), תשנ"ח]

עקרונות כחוקים

 

 

"התמד בכל העקרונות שאתה מציב לפניך כאילו היו חוקים, כאילו יהיה זה חילול הקודש אם תחרוג מהם. אל תהיה מוטרד ממה יאמר עליך פלוני; הדבר כבר לא שייך לך".

 

אפיקטטוס

[אפיקטטוס המדריך תרגום: אברהם ארואטי (הוצאת: נהר ספרים), תש"ע-2010, עמ' 79]

רצון וכוח; על היחס בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת

 

"כל מעשה חופשי הוא פרי פעולתן המשותפת של שתי סיבות. האחת מוסרית, כלומר הרצון הקובע את המעשה. והשנייה פיסית, כלומר הכוח המבצע אותו. אם אדם מוכה שיתוק ירצה לרוץ, ואם אדם השולט באיבריו לא ירצה לרוץ, ישארו במקומם שניהם. ברשות המדינית לרצון קוראים בשם רשות מחוקקת ולכוח רשות מבצעת".

 

ז'אן ז'אק רוסו

 

[ז'אן ז'אק רוסו על האמנה החברתית או עקרוני המשפט המדיני תרגום: יוסף אור (ירושלים: הוצאת י"ל מאגנס) תשנ"א]. 

 

על חוקי דראקון וחוקי פיטקוס

 

 

"לדראקון אמנם היו חוקים, אבל הוא חוקק אותם במסגרת של חוקה קיימת, ואין שום חוק ראוי לציון שדראקון חידש, מלבד חומרתם של החוקים, שבאה לידי ביטוי בעונשים הכבדים. היה גם פיטקוס שיסד חוקים, אבל לא משטר. הוא המציא את החוק הנוגע לשיכורים: אם שיכור עובר עבירה הוא משלם קנס גדול מכפי שמשלם אדם פיכח; זאת משום שרבים השיכורים העושים מעשי אלימות מן הפיכחים, ועל כן הוא לא שם לנגד עיניו את הדעה שעל אנשים פיכחים להיות אחראים יותר למעשיהם, אלא הביא בחשבון את מה שמועיל יותר".

 

אריסטו

[אריסטו פוליטיקה תרגום: נורית קרשון (הוצאת רסלינג), 2009, עמ' 117-118]

* פיטקוס היה שליט העיר מיטילנה באי לסבוס ונמנה עם שבעת חכמי יוון.

"Id facere laus est quod decet, non quod licet"

 (Lucius Annaeus Seneca)

 "שבח הוא לעשות את היאה, לא את המותר (על פי החוק)"

(לוקיוס אנאוס סנקה) 

המסע בחיפוש אחר האמת

 

"אלו שאינם מכירים מקור טהור יותר לאמת ושלא פסעו הלאה באפיק הנחל למקורותיו, עוצרים ודבקים, בחכמה, בתנ"ך ובחוקה, ושותים ממימיהם ביראה ובענווה. אבל אלה שעיניהם בראשם ואשר רואים מניין מושך הנחל את מימיו אל אגם זה או אל בריכה זאת, משנסים את מותניהם שוב וממשיכים במסעם אל המעיין".

 

הנרי דיוויד תורו

 

[הנרי דיוויד תורו "אי ציות אזרחי" אי ציות ודמוקרטיה תרגום: ברוך קורות (הוצאת שלם), התשנ"ט-1998, עמ' 95]. 

 

עליון 4 0514.jpg

עו"ד אדיר בנימיני

מנהל מחלקת המשפט הציבורי בדוידוב-בנימיני ושות'

משרד עורכי-דין דוידוב-בנימיני ושות':

משפט חוקתי / משפט מנהלי

הגשת עתירה מנהלית

הגשת עתירה לבג"צ

(עורך-דין להגשת עתירה מנהלית)

משפט ציבורי: מינהלי, חוקתי, רשויות-מקומיות, ניסוח הצעות חוק

עתירות מנהליות ועתירות לבג"צ 

 

"בית סילבר", דרך אבא-הלל 7, מתחם הבורסה, רמת-גן
טל': 03-6494555  פקס: 03-6494554

 

bottom of page