עורך-דין להגשת עתירה מנהלית או עתירה לבג"צ

(משרד עורכי-דין בתחום המינהלי-חוקתי)

 

זקוקים לעורך דין לצורך הגשת עתירה מנהלית נגד אחת מרשויות המדינה?! 

​

משרד עורכי-הדין דוידוב-בנימיני ושות' הינו בעל התמחות מיוחד ועוסק מזה שנים רבות בהגשת עתירות מנהליות בעניינים שונים הנוגעים לפעולות והחלטות רשויות המדינה.

 

עתירה מנהלית היא כלי בידי האזרח לקבל סעד מן הצדק בהליך כנגד כל רשות שלטונית, וזאת לאחר שמיצה כל דרך אפשרית אחרת. 

​

משרדנו מעמיד את שרותיו בתחום המשפט הציבורי; בין לקוחות המשרד נמנים חברות פרטיות, עמותות, נבחרי-ציבור ואזרחים אשר נתקלו בשרירות של רשויות השלטון (הגשת עתירה-מנהלית/עתירה-לבג"צ), או שהיו זקוקים לסיוע בקידום רפורמה חקיקתית (ניסוח טיוטת הצעת חוק). 

 

עתירה המנהלית או עתירה לבג"צ דורשת התמקצעות מיוחדת מצד עורך הדין המייצג.

​

 

עורך-דין להגשת עתירה לבג"צ:

​

בעקבות חקיקת חוק בתי משפט לעניינים מנהלים, תש"ס-2000, הועברו לבתי המשפט המחוזיים, סמכויות רבות שהיו נתונות מבחינה היסטורית לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"צ); בעקבות חקיקת חוק לפיכך, בטרם הגשת עתירה לבג"צ כנגד רשות מנהלית או תאגיד "דו-מהותי", יש לבדוק ראשית לאיזה טריבונאל יש את "הסמכות העניינית" לדון בעתירה.

 

בית המשפט העליון נדרש לא אחת למבחנים הנוגעים למעמדו של העותר הציבורי, ולשאלה מתי יוכל להיכנס בשערי בית המשפט ומתי תסורב כניסתו; כך למשל בפרשת עו"ד עקיבא לקסר, שם נכתב, בין השאר, כהאי לישנא: "במהלך השנים הרחיבה ההלכה הפסוקה את זכות העמידה של העותר הציבורי כדי לאפשר ביקורת שיפוטית בעניינים בעלי אופי ציבורי הנוגעים לקידומו של שלטון החוק, לאכיפת עקרונות חוקתיים ולתיקון פגמים מהותיים בפעולת המינהל הציבורי. בנסיבות כאמור הוכר מעמדו של העותר הציבורי גם מקום שהוא אינו יכול להצביע על נגיעה אישית ישירה או על פגיעה אישית בו [...] על אף הרחבת זכות העמידה כאמור, נשמר העיקרון שלפיו בית המשפט לא ייעתר, דרך כלל, לעתירה ציבורית מקום שברקע העניין מצויים אדם או גוף אשר נפגעים באופן ישיר מנושא העתירה, ואשר נמנעו מפנייה לבית המשפט לבקש סעד על אף הפגיעה בזכות או באינטרס שלהם. בנסיבות כאלה, כאשר קיים נפגע ישיר מפעולה שלטונית, והוא עצמו אינו פונה לבית המשפט, עשוי בית המשפט שלא להכיר בזכות העמידה של העותר הציבורי. [...] הטעמים לסייג זה נעוצים, בין היתר, בתפיסה שלפיה מקום שאדם המושפע מפעולה שלטונית אינו עותר כנגדה, משמעות הדבר היא כי אין מקום וצורך אמיתי בהתערבות שיפוטית. כן יש להניח כי עותר ציבורי המתערב במחלוקת לא לו אינו מצויד במכלול הנתונים והפרטים הצריכים לעניין, המצויים בידיו של הנוגע בדבר".

 

יחד עם כל האמור, ראוי להוסיף ולציין כי הסייג שלפיו כאשר קיים נפגע ישיר לא תישמע פנייתו של עותר ציבורי, כפוף ליוצא מן הכלל: במקרים נדירים עשוי בית המשפט להידרש לעתירה ציבורית גם מקום שבו קיים נפגע ישיר שלא עתר, וזאת כאשר הסוגיה המועלית בעתירה היא בעלת חשיבות חוקתית מן המעלה הראשונה, המתפרשת מעבר למחלוקת הפרטנית וקשורה בגרעינה ליסודותיו של המשפט הדמוקרטי ולזכויות האדם ושאין לגביה עותר בעל אינטרס ישיר לבקש סעד [ראו: בג"ץ 4736/03 אלון חברת הדלק לישראל בע"מ נ' שר התעשיה והמסחר ויושב ראש מועצת מקרקעי ישראל (לא פורסם, 15.6.2008); בג"ץ 8793/07 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ועדת הבדיקה בעניין המלחמה בצפון (לא פורסם, 27.11.2008)].

​

משרד עורכי דין המתמחה בהגשת עתירה מנהלית או עתירה לבג"צ ידע לתת מענה מהיר ומיידי בדבר זהות הערכאה הרלוונטית.

​

 

הכנת תצהיר עתירה לבג"צ:

​

כל עתירה לבג"צ חייבת להיות מגובה בתצהיר שזכה לכינוי "תצהיר בג'צי" בשל המבנה הייחודי. רצוי מאוד לנסח את תוכן התהציר באמצעות עורך-דין שכן הוא מהווה תנאי קרדינאלי להוכחת האמור בעתירה.

​

​

תצהיר לעתירה מנהלית:

​

התצהיר המצורף לעתירה מנהלית הינו בפורמט של בג"צ ולפיכך הוא בעל אותה הפורמולה הטרמינוליגית של תצהיר גם עבור עתירה מינהלית.

​

​

המשפט המנהלי - מבחן שלושת השלבים:

​

המשפט המינהלי יצר כללים פורמליים דוגמת היקף התשתית העובדתית הנדרשת לקבלת החלטה מנהלית.

 

חוקיותה של החלטה מנהלית, אינה עומדת על יסוד הסמכות בלבד, אלא נבחנת ב- 3 שלבים:

 

1) סמכות – מבחן זה תר ובוחן את השאלה האם קיימת סמכות.

 

2) חוקיות ההליך – מבחן זה בוחן את חוקיות הפרוצדורה: האם אכן ההחלטה התקבלה כפי שהחוק והנהלים מחייבים.

 

3) מישור שיקול הדעת – זהו המבחן שבודק את מהות התוצאה של ההחלטה המנהלית: האם שיקול הדעת היה ענייני, בתום-לב, בתוך מתחם הסבירות, במידתיות ובשוויוניות.

 

​

סיכום:

 

משרד עורכי הדין דוידוב-בנימיני ושות' מצוי ומתמחה בתחום המשפט המנהלי ובהגשת עתירות מנהליות; בהגשת עתירה מנהלית נודעת חשיבות רבה להיבט העיתוי. הכלל המנחה הוא כי יש להגיש את העתירה מבלי להשתהות. על כן חשוב לשים לב לנושא המועדים להגשת עתירה מנהלית ולהתייעוץ עם עורך דין שזה תחום ההתמחות שלו - הגשת עתירות מנהליות והגשת עתירות לבג"צ.

​

​

​

​