משפט ציבורי: מינהלי, חוקתי, רשויות-מקומיות, ניסוח הצעות חוק

עתירות מנהליות ועתירות לבג"צ 

 

"בית סילבר", דרך אבא-הלל 7, מתחם הבורסה, רמת-גן
טל': 03-6494555  פקס: 03-6494554

 

הגשת עתירה לבית המשפט כנגד רשויות מנהליות

 

רקע כללי: הגשת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ) או עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים

 

 

הקדמה:

 

עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט הגבוה לצדק (בג"צ) או עתירה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, הינו הליך משפטי במרכזו עומד אדם/אזרח/תאגיד (כל אישיות משפטית) כנגד רשות שלטונית (המכונה בז'רגון המשפטי "רשות מנהלית"). בעוד המשפט האזרחי מתרכז ברובו בתביעה של אזרח או כל גוף משפטי כנגד אדם או גוף משפטי אחד, ובעוד את המשפט הפלילי (מלבד חריג אחד של "קובלנה פלילית") אותו מנהלת המדינה כנגד אדם או תאגיד, במשפט המנהלי הצד המשיב הוא תמיד גוף שלטוני או רשות שלטונית (רשות מנהלית או רשות דו-מהותית). 

 

בעבר ההליך המנהלי התנהל באופן בלעדי בבית המשפט העליון, בשבתו כבג"צ. במטרה להקל על העומס שנוצר על בית המשפט העליון, הוקמו בשנת 2000 בתי המשפט לעניינים מנהליים, וחלק גדול מן העניינים שנדונו בעבר בפני בית המשפט הגבוה לצדק, הועברו לבתי המשפט המחוזיים. 

 

עתירה מינהלית היא כלי בידי האזרח לקבל סעד מן הצדק בהליך כנגד כל רשות שלטונית, וזאת לאחר שמיצה כל דרך אפשרית אחרת. 

 

 

הגשת עתירה נגד קופת חולים:

 

אזרחים רבים נאלצים להגיש עתירה מנהלית כנגד קופת החולים בה הם מבוטחים וזאת בעיקר נוכח טענות בדבר קיבפוח זכויות רפואיות.

 

קופת-החולים אינה רשות מנהלית מובהקת, אך היא הוכרה על ידי בתי המשפט לעניינים מנהליים כגוף דו-מהותי. משמע ניתן להגיש כנגד קופות-החולים עתירות מנהליות. 

 

קופת חולים היא ארגון המעניק שירותי בריאות לעמיתיו; בישראל הוקמו קופות החולים על ידי התנועות האידיאולוגיות שפעלו במסגרת התנועה הציונית.

 

"קופת חולים כללית" שהוקמה בשנת 1913 הייתה מזוהה במקור עם תנועת העבודה (לימים שינתה את שמה ל"שרותי בריאות כללית"); "קופת חולים מכבי" נוסדה בשנת 1941 והייתה מזוהה עם הזרמים הליברליים (לימים "מכבי שירותי בריאות"); "קופת חולים מאוחדת" היא למעשה איחוד של שתי קופות-חולים - "העממית" וזו של תנועת "הציונים הכללים"; "קופת חולים לאומית" (לימים "לאומית שירותי בריאות") נוסדה בשנת 1933 על ידי הימין הרוויזיוניסטי.

 

עד שנת 1995 הצטרפות לקופת חולים כמבוטח הייתה וולנטרית; עם חקיקת הרפורמה המקיפה שבאה ביוזמתו של ח"כ חיים רמון נחקק "חוק ביטוח בריאות ממלכתי". חוק זה שינה באופן מהפכני את כללי המשחק, וכל תושב ישראל הפך למבוטח וזכאי לקבל שירותי בריאות באמצעות אחת מקופות החולים, דרך תשלום מס הבריאות באמצעות ניכוי במקור מן ההכנסה החודשית.

 

חוק ומערכת משפטית מסדירים את היחסים בין אנשי החברה ובין אותה חברה אנושית לבין חברות אנושיות אחרות; כנודע, החוק והמערכת המשפטית יכולים מחד-גיסא להתאים את עצמם להתפתחויות בחברה ומאידך-גיסא, הם יכולים גם להשפיע במודע או שלא במודע על ההתפתחויות בחברה כמו היחסים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים.

 

גוף דו-מהותי הינו מוסד שהסמכויות שהוקנו לו הן מיוחדות, ותיבחן השאלה האם בינהן סמכויות הללו הן שלטוניות, ובכלל זה מידת שליטתו של הגוף על אמצעי ייצור חיוני והספקתו לציבור או היותו מונופולין בתחום עיסוקו; קירטריון נוסף הוא שיעור התמיכה הכספית אותה הוא מקבל מידי רשויות השלטון. בגלל השרות המיוחד והספציפי שמעניקים קופות החולים הן הוכרו כגופים דו-מהותיים כאמור, וניתן לעתור נגדן באמצעות בית המשפט לעניינים מנהליים.

 

 

הגשת עתירה נגד משרד הרישוי:

 

נהגים רבים מגישים עתירות כנגד משרד הרישוי מסיבות מגוונות, בעיקר במחלוקות הנוגעות לחידוש רישיון הנהיגה, חישובי פסילה וחישובי ניקוד; לעתים מדובר גם במקרים בהם יש לנהג רישיון תקף לסוג מסוים של רכבים אך משרד הרישוי מונע ממנו אפשרות לגשת למבחן מעשי ועיוני לצורך קבלת רישוי לרכב מקצועי. 

 

לעתים המניעה לקבלת הרישוין היא הרשעה קודמת בבית המשפט לתעבורה, ובמקרה כזה קיימת אופציה להגשת חנינה מנשיא המדינה, שתסיר את המכשול מאותו נהג.

 

 

הגשת עתירה נגד העירייה / עתירה נגד הרשות המקומית:

 

תושב מוצא את עצמו לעתים נאלץ לצאת למאבק ברשות המקומית שלו; לעתים רבות מדובר בנבחר ציבור המכהן במועצת העיר או אקטיביסט פוליטי מקומי שפועל למען ערכים של נקיון כפיים וטוהר המידות, ולעתים מדובר בתושבים מן השורה שזכויותיהם קופחו, בתחום התכנון והבניה, ארנונה, חינוך ועוד.

 

בנושאי חינוך, ושיבוצים למוסדות חינוך מוגשת במקרים המתאימים עתירה נגד משרד החינוך במשולב עם העתירה כנגד העירייה. 

 

 

תצהיר לבג"צ:

 

כל עתירה לבג"צ חייבת להיות מגובה בתצהיר שזכה לכינוי "תצהיר בג'צי" בשל המבנה הייחודי. רצוי מאוד לנסח את תוכן התהציר באמצעות עורך-דין שכן הוא מהווה תנאי קרדינאלי להוכחת האמור בעתירה.

 

 

תצהיר לעתירה מנהלית:

 

התצהיר בפורמט של בג"צ הוא בעל אותה הפורמולה הטרמינוליגית של תצהיר לעתירה מינהלית.

 

 

אגרה עתירה מנהלית:

 

סכום העתירה להגשת עתירה מנהלית או עתירה לבג"צ מתעדכן מעת לעת, בהתאם להוראות תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007:

 

אגרה עתירה לבג"צ (נכון לחודש ינואר 2015) - 1.813 ש"ח.

 

אגרה עתירה מינהלית (נכון לחודש ינואר 2015): 1.970 ש"ח

 

אגרת ערעור מינהלי לבית המשפט המחוזי (נכון לחודש ינואר 2015): 1.399 ש"ח.

 

אגרת ערעור מינהלי לבית המשפט העליון (נכון לחודש ינואר 2015): 1.813 ש"ח.

 

 

 

סיכום

 

הקמת בתי המשפט המינהליים בשנת 2000 הנגישה את בתי המשפט לציבור, וכמות העתירות שהוגשו ביחס לתקופה בה דן רק בית המשפט העליון בעתירות מנהליות, עלה באופן משמעותי.

 

המחלקה המנהלית במשרד דוידוב-בנימיני ושות', צברה ידעה וניסיון רב בניהול הליכים מנהלים הגשת עתירות לבית המשפט, הן בתחום המנהלי והן בסוגיות חוקתיות, בבית המשפט העליון ובבית המשפט המחוזי.

 

 

 

עו"ד אדיר בנימיני

דוידוב-בנימיני ושות'

 

 

 

מחוזות שיפוט

(חלוקה לפי ערים)

בישראל פועלים שישה מחוזות שיפוט: צפון, מרכז דרום וחיפה, תל-אביב-יפו וירושלים; בכל אחד מאלה פועל בית משפט מחוזי לעניינים מנהליים.

מקום הגשת העתירה המנהלית הוא לבית המשפט שלו שסורה הסמכות המקומית ולמעשה עונה על השאלה, באיזה מחוז יתנהל הדיון; לעתים יתכנו מצבים בהם הסמכות המקומית מסורה ליותר ממחוז אחד בתיקים מרובי עותרים ומשיבים.

אל מחוז שיפוט ת"א משתייכים היישובים הבאים: אור-יהודה, אזור, אפעל, בני-ברק, גבעתיים, הרצליה, כפר-שמריהו, קריית-אונו, רמת-גן, בת-ים, רמת-השרון ומטבע הדברים, תל-אביב-יפו.

במחוז שיפוט מרכז נמצאים היישובים הבאים: אבן יהודה, אליכין, אלעד, באר יעקב, בית-דגן, בני-עי"ש, ברנר, ג'לג'וליה, גבעת שמואל, גדרה, גדרות, גזר, גן-יבנה, גן-רוה, גני-תקוה, דרום השרון, הוד-השרון, זמר, חבל-יבנה, חבל-מודיעין, חולון, חוף השרון, טייבה, טירה, יבנה, יהוד, כוכב-יאיר, כפר-ברא, כפר-יונה, כפר-סבא, כפר-קאסם, לב-השרון, לוד, מכבים-רעות, מזכרת-בתיה, מודיעין, נווה-אפרים מונוסון, נחל-שורק, נס-ציונה, נתניה, סביון, עמק-לוד, עמק-חפר, פרדסיה, פתח-תקווה, צורן, קדימה, קלנסווה, קריית-עקרון, ראש-העין, ראשון-לציון, רחובות, רמלה, רמות-השבים, רעננה, שהם, תל-מונד.

במחוז שיפוט ירושלים נמצאים הישיבוים הבאים: אבו גוש, בית-שמש, ירושלים, מבשרת-ציון, מטה-יהודה, קריית-יערים.

מחוז הדרום מאגד בתוכו את הערים והיישובים הבאים: אופקים, אילת, אשדוד, אשכול, אשקלון, באר-טוביה, בני שמעון, דימונה, הערבה, חבל-אילות, חוף אשקלון, חורה, יואב, ירוחם, כסיפה, להבים, לכיש, לקיה, מצפה-רמון, מרחבים, נתיבות, עומר, עזתה, ערד, ערערה בנגב, קרית- גת, קרית-מלאכי, רהט, רמת-חובב, רמת-נגב, שגב-שלום, שדרות, שער-הנגב, שפיר, תל-שבע, תמר, מיתר, ומטבע הדברים העיר באר-שבע.

במחוז שיפוט חיפה ניתן למצוא את הערים והיישובים הבאים: אבו סנאן, אום אל-פחם, אור-עקיבא, אלונה, אעבלין, באקה אל גרביה, בועיינה-נוג'יידאת, ביענה, ביר אל-מכסור, בית ג'ן, בנימינה, בסמ"ה, ג'דייה-מכר, ג'וליס, ג'סר א-זרקא, ג'ת, גבעת-עדה, דאלית אל-כרמל, דיר אל-אסד, דיר חנא, זבולון, זכרון יעקב, חדרה, חוף הכרמל, חורפיש, חיפה, טירת כרמל, ינוח-ג'ת, ירכא, כאבול, כאוכב אבו אל-היג', כסרא-סמיע, כפר ורדים, כפר-יאסיף, כפר-מנדא, כפר-קרע, כרמיאל, מגדל-תפן, מזרעה, מטה אשר, מנשה, מעיליא, מעלה יוסף, מעלה עירון, מעלות תרשיחא, משגב, נהריה, נחף, נשר, סאג'ור, סח'נין, עכו, עספיא, עראבה, ערערה, עתלית, פוריידיס, פסוטה, פקיעין (בוקייעה), פרדס חנה-כרכור, קציר-חריש, קרית אתא, קרית ביאליק, קריית טבעון, קריית ים, קריית מוצקין, ראמה, רכסים, שבי ציון, שלומי, שעב, שפרעם, תמרה, נחף.

למחוז הצפון משתייכים היישובים הבאים: אכסאל, בוקעאתה, בית-שאן, בסמת-טבעון, בקעת בית-שאן, גולן, גוש-חלב, דבוריה, הגלבוע, הגליל העליון, הגליל התחתון, זרזיר, חצור הגלילית, טבריה, טובא-זנגריה, טורעאן, יבנאל, יסוד המעלה, יפיע, יקנעם-עילית, כנרת, כעביה טבאש-חג'אג', כפר-כנא, כפר-קמה, כפר-תבור, מבואות החרמון, מג'אר, מג'ד אל כרום, מג'דל-שמס, מגדל, מגדל-העמק, מגידו, מטולה, מנחמיה, מסעדה, מרום-הגליל, משהד, נוף הגליל, נצרת, נצרת עילית, עג'ר, עילבון, עילוט, עין מאה'ל, עין-קיניה, עמק-הירדן, עמק יזרעאל, עפולה, צפת, קצרין, קרית-שמונה, ראש-פינה, ריינה, רמת-ישי, שבלי. 

למען הסר ספק יובהר כי אין להסתמך על רשימה זו בכל הנוגע לקביעת מחוז השיפוט.

"AEQUITAS SEQUITUR LEGEM"

 "השוויון בא בעקבות החוק" 

"One of the greatest delusions in the world is the hope that the evils in this world are to be cured by legislation"

 Thomas B. Reed

עו"ד אדיר בנימיני

מנהל מחלקת המשפט הציבורי בדוידוב-בנימיני ושות'

מיצוי הליכים

 

בטרם מגישים עתירה מנהלית או עתירה לבג"צ, חלה חובה למצות את ההליכים מול הרשויות ו/או הגוף הדו-מהותי, שכנגדם מבקשים לעתור.

בית המשפט אמור להיות תמיד המוצא האחרון; אל בית המשפט עותרים רק לאחר שנעשו כל הפעלות האפשריות על פי חוק, להשגת הסעד המבוקש מול הרשויות עצמן. 

בטרם הפניה לבית המשפט, יש לשלוח מכתב לגורמים הרלוונטיים, ולתת להם התראה, תוך קציבת זמן סביר לרשות לטפל בפגם הנטען.

אי מיצוי ההליך עלול לגרור את דחיית העתירה עוד בשלב המקדמי שלו.

בית המשפט לעניינים מנהליים

 

עקב הצפה של עתירות לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ, חוקקה הכנסת את חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, מתוך מטרה לנסות ולפתור את בעיית העומס על בית המשפט העליון, וליצור ערכאת שיפוט מנהלית אשר תשמש כערכאה ראשונה או כערכאת ערעור (הכול על פי הקבוע בתוספת לחוק).

סדר הדין שחל הוא בבסיסו מנהלי, שכן לבית המשפט לעניינים מנהליים מוקנית סמכות לפי סעיף 8 לחוק לדון "בעתירה ובערעור בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק[...]".

יחד עם זאת, יש לציין כי תקנות סדר הדין בבתי המשפט לעניינים מנהליים הותירו כלי דיוני חשוב והיא האפשרות לערוך חקירה נגדית על תצהירים, אחד הדברים אותם ציין השופט ברק כיתרון שיש לערכאה הדיונית בבתי המשפט האזרחיים.

כתוצאה מהחוק החדש, הסוגיה הראשונה אותה יש לברר בטרם הגשת עתירה, היא שאלת הסמכות העניינית, האם יש להפנות את העתירה לבית המשפט לעניינים המנהליים בהתאם למחוז השיפט, או לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ.

 

דוידוב-בנימיני ושות' - חברת עורכי-דין

משפט ציבורי: עתירה מנהלית, עתירה לבג"צ, משפט מוניציפלי וניסוח הצעת חוק
"בית-סילבר", דרך אבא הלל 7, מתחם הבורסה, רמת-גן

טל': 03-6494555; פקס: 03-6494554

© 2014 by Adir A. Benyamini. Proudly created with Wix.com

  • Facebook B&W
  • Google+ B&W
  • Twitter B&W
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now