דוידוב - בנימיני ושות'

הגשת עתירה לבית המשפט כנגד רשויות מנהליות

 

רקע כללי: הגשת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ) או עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים

 

 

הקדמה:

 

עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט הגבוה לצדק (בג"צ) או עתירה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, הינו הליך משפטי במרכזו עומד אדם/אזרח/תאגיד (כל אישיות משפטית) כנגד רשות שלטונית (המכונה בז'רגון המשפטי "רשות מנהלית"). בעוד המשפט האזרחי מתרכז ברובו בתביעה של אזרח או כל גוף משפטי כנגד אדם או גוף משפטי אחד, ובעוד את המשפט הפלילי (מלבד חריג אחד של "קובלנה פלילית") אותו מנהלת המדינה כנגד אדם או תאגיד, במשפט המנהלי הצד המשיב הוא תמיד גוף שלטוני או רשות שלטונית (רשות מנהלית או רשות דו-מהותית). 

 

בעבר ההליך המנהלי התנהל באופן בלעדי בבית המשפט העליון, בשבתו כבג"צ. במטרה להקל על העומס שנוצר על בית המשפט העליון, הוקמו בשנת 2000 בתי המשפט לעניינים מנהליים, וחלק גדול מן העניינים שנדונו בעבר בפני בית המשפט הגבוה לצדק, הועברו לבתי המשפט המחוזיים. 

 

עתירה מינהלית היא כלי בידי האזרח לקבל סעד מן הצדק בהליך כנגד כל רשות שלטונית, וזאת לאחר שמיצה כל דרך אפשרית אחרת. 

 

 

הגשת עתירה נגד קופת חולים:

 

אזרחים רבים נאלצים להגיש עתירה מנהלית כנגד קופת החולים בה הם מבוטחים וזאת בעיקר נוכח טענות בדבר קיבפוח זכויות רפואיות.

 

קופת-החולים אינה רשות מנהלית מובהקת, אך היא הוכרה על ידי בתי המשפט לעניינים מנהליים כגוף דו-מהותי. משמע ניתן להגיש כנגד קופות-החולים עתירות מנהליות. 

 

קופת חולים היא ארגון המעניק שירותי בריאות לעמיתיו; בישראל הוקמו קופות החולים על ידי התנועות האידיאולוגיות שפעלו במסגרת התנועה הציונית.

 

"קופת חולים כללית" שהוקמה בשנת 1913 הייתה מזוהה במקור עם תנועת העבודה (לימים שינתה את שמה ל"שרותי בריאות כללית"); "קופת חולים מכבי" נוסדה בשנת 1941 והייתה מזוהה עם הזרמים הליברליים (לימים "מכבי שירותי בריאות"); "קופת חולים מאוחדת" היא למעשה איחוד של שתי קופות-חולים - "העממית" וזו של תנועת "הציונים הכללים"; "קופת חולים לאומית" (לימים "לאומית שירותי בריאות") נוסדה בשנת 1933 על ידי הימין הרוויזיוניסטי.

 

עד שנת 1995 הצטרפות לקופת חולים כמבוטח הייתה וולנטרית; עם חקיקת הרפורמה המקיפה שבאה ביוזמתו של ח"כ חיים רמון נחקק "חוק ביטוח בריאות ממלכתי". חוק זה שינה באופן מהפכני את כללי המשחק, וכל תושב ישראל הפך למבוטח וזכאי לקבל שירותי בריאות באמצעות אחת מקופות החולים, דרך תשלום מס הבריאות באמצעות ניכוי במקור מן ההכנסה החודשית.

 

חוק ומערכת משפטית מסדירים את היחסים בין אנשי החברה ובין אותה חברה אנושית לבין חברות אנושיות אחרות; כנודע, החוק והמערכת המשפטית יכולים מחד-גיסא להתאים את עצמם להתפתחויות בחברה ומאידך-גיסא, הם יכולים גם להשפיע במודע או שלא במודע על ההתפתחויות בחברה כמו היחסים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים.

 

גוף דו-מהותי הינו מוסד שהסמכויות שהוקנו לו הן מיוחדות, ותיבחן השאלה האם בינהן סמכויות הללו הן שלטוניות, ובכלל זה מידת שליטתו של הגוף על אמצעי ייצור חיוני והספקתו לציבור או היותו מונופולין בתחום עיסוקו; קירטריון נוסף הוא שיעור התמיכה הכספית אותה הוא מקבל מידי רשויות השלטון. בגלל השרות המיוחד והספציפי שמעניקים קופות החולים הן הוכרו כגופים דו-מהותיים כאמור, וניתן לעתור נגדן באמצעות בית המשפט לעניינים מנהליים.

 

 

הגשת עתירה נגד משרד הרישוי:

 

נהגים רבים מגישים עתירות כנגד משרד הרישוי מסיבות מגוונות, בעיקר במחלוקות הנוגעות לחידוש רישיון הנהיגה, חישובי פסילה וחישובי ניקוד; לעתים מדובר גם במקרים בהם יש לנהג רישיון תקף לסוג מסוים של רכבים אך משרד הרישוי מונע ממנו אפשרות לגשת למבחן מעשי ועיוני לצורך קבלת רישוי לרכב מקצועי. 

 

לעתים המניעה לקבלת הרישוין היא הרשעה קודמת בבית המשפט לתעבורה, ובמקרה כזה קיימת אופציה להגשת חנינה מנשיא המדינה, שתסיר את המכשול מאותו נהג.

 

 

הגשת עתירה נגד העירייה / עתירה נגד הרשות המקומית:

 

תושב מוצא את עצמו לעתים נאלץ לצאת למאבק ברשות המקומית שלו; לעתים רבות מדובר בנבחר ציבור המכהן במועצת העיר או אקטיביסט פוליטי מקומי שפועל למען ערכים של נקיון כפיים וטוהר המידות, ולעתים מדובר בתושבים מן השורה שזכויותיהם קופחו, בתחום התכנון והבניה, ארנונה, חינוך ועוד.

 

בנושאי חינוך, ושיבוצים למוסדות חינוך מוגשת במקרים המתאימים עתירה נגד משרד החינוך במשולב עם העתירה כנגד העירייה. 

 

 

תצהיר לבג"צ:

 

כל עתירה לבג"צ חייבת להיות מגובה בתצהיר שזכה לכינוי "תצהיר בג'צי" בשל המבנה הייחודי. רצוי מאוד לנסח את תוכן התהציר באמצעות עורך-דין שכן הוא מהווה תנאי קרדינאלי להוכחת האמור בעתירה.

 

 

תצהיר לעתירה מנהלית:

 

התצהיר בפורמט של בג"צ הוא בעל אותה הפורמולה הטרמינוליגית של תצהיר לעתירה מינהלית.

 

 

אגרה עתירה מנהלית:

 

סכום העתירה להגשת עתירה מנהלית או עתירה לבג"צ מתעדכן מעת לעת, בהתאם להוראות תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007:

 

אגרה עתירה לבג"צ (נכון לחודש ינואר 2015) - 1.813 ש"ח.

 

אגרה עתירה מינהלית (נכון לחודש ינואר 2015): 1.970 ש"ח

 

אגרת ערעור מינהלי לבית המשפט המחוזי (נכון לחודש ינואר 2015): 1.399 ש"ח.

 

אגרת ערעור מינהלי לבית המשפט העליון (נכון לחודש ינואר 2015): 1.813 ש"ח.

 

 

 

סיכום

 

הקמת בתי המשפט המינהליים בשנת 2000 הנגישה את בתי המשפט לציבור, וכמות העתירות שהוגשו ביחס לתקופה בה דן רק בית המשפט העליון בעתירות מנהליות, עלה באופן משמעותי.

 

המחלקה המנהלית במשרד דוידוב-בנימיני ושות', צברה ידעה וניסיון רב בניהול הליכים מנהלים הגשת עתירות לבית המשפט, הן בתחום המנהלי והן בסוגיות חוקתיות, בבית המשפט העליון ובבית המשפט המחוזי.

 

 

 

עו"ד אדיר בנימיני

דוידוב-בנימיני ושות'